תפילין ובר מצווה
התורה הקדושה מצווה אותנו – “וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך”.
ומלמדים אותנו חכמינו ז”ל – שכל מי שמניח תפילין בראשו ובזרועו מאריך ימים ושנים, וכן הוא מרכבה לשכינה ועוד ביטויים נפלאים בשבח מצווה חשובה זו.
התפילין הם אות ביננו לבין הקב”ה. לכן אנו קושרים את התפילין ביד ובראש. קשירת התפילין ביד באה לבטא שכל המעשים שלנו, כל הפעולות שאנו עושים, צריכים להיות מחוברים וקשורים לריבונו של עולם.
והנחת התפילין בראש, שהוא מקום השכל והמחשבות, באה לבטא את הרצון העמוק של כל יהודי שכל מחשבתו תהיה בענייני קדושה והוספת טוב בעולם.
בתפילין ישנם ארבע פרשיות, קלפים, שעליהם כתובים הדברים המרכזיים ביותר לעם היהודי.
הפרשייה הראשונה בתפילין היא – שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד. שזו המצווה הבסיסית ביותר אצלינו – מצוות האמונה בה’.
הפרשה השנייה בתפילין היא – “והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי” – קבלת עול מצוות, והדבר מתאים ביותר לגיל הבר מצווה, שזו הפעם הראשונה שיהודי מניח תפילין, וביום הבר מצווה הוא מקבל עליו עול מצוות, ומתחיל לקיים את מצוות ה’ באהבה ושמחה.
הפרשה השלישית היא – “והיה כי יביאך אל הארץ” – כמובן השלמות שלנו כעם היהודי היא רק בארץ ישראל הקדושה.
הפרשה הרביעית בתפילין היא – “קדש לי”, שהיא עוסקת ביציאה ממצרים, ובמצוות של חג הפסח.
וכמובן שבכל הפרשיות הללו מוזכר עניין התפילין..
ואם נסכם אז מצוות התפילין היא כל כך מרכזית ביהדות, זו המצווה שאיתה נער הבר מצווה מתחיל את חיי קיום המצוות, ומצוות תפילין פותחת לנו את היום, כאשר בבוקר זו אחת המצוות הראשונות שאנו מקיימים.